"כשהתנהגה אליי בנימוס אישה שעובדת במשרדי העיריה הייתי מופתעת, חזרתי הביתה מופתעת והרגשתי טוב במשך כל היום, עד לאותו רגע כל נסיונותיי במשרדי הממשלה היו מלאים לחץ ואכזבה בדרך שבה התייחסו אליי.

כשעברתי לכאן ידעתי שהתרבות שונה מאמריקה אבל לא ידעתי עד כמה.  אהבתי את השווקים הפתוחים והחברות שהרגשתי עם האנשים בארצי החדשה, אפילו נהגי המוניות! כולם נתנו לי עצות כששמעו שאני עולה חדשה. אהבתי להתאמן עם העברית, אבל להתעסק עם משרדי הממשלה, זה היה סיוט במיוחד עבור אמריקאית רגועה  ממזרח ארה"ב.  למה האנשים שעובדים במשרדים לא יכולים לעשות את העבודה יותר קלה ויותר נוחה. אני יודעת שזה עבודה ללא תמורה. אבל האם יזיק להם לחייך מדי פעם – זה לא עולה כסף להיות נחמד וזה יעשה את זמן השהייה במשרדים יותר נחמד – זה לא טבעי להם.  אפילו האנשים שעובדים בדואר נראים כועסים ולא נעימים.  האם אני חייבת להיות חברת ילדות או שכנה כדי לזכות בחיוך או גישה נעימה?  

כנראה שכן. מהר מאוד הבנתי שאני חייבת למצוא לי חברים או שכנים שעובדים במקומות אלה אם ארצה שיהיה לי יותר נסבל.

אני חושבת שזה לא צריך להיות כך.

מ. סינגר, סקוקי, אילנוי  

חלקו איתנו בסיפוריכם! אנחנו רוצים לשמוע אותם ולעזור לעשות שינוי!

כתבו לנו ותספרו לנו על חויותכם בנושא חיים בישראל – הטוב, הרע והטעון שיפור, אנחנו רוצים לעזור.

שלחו לנו דואר אלקטרוני Gedalya@AmericaKan.org.il  עם סיפורכם מידע אישי ונשמח לכלול אותו במדור זה.