חדוה עטון נולדה וגדלה באשקלון היום היא מתגוררת שם עם בעלה ושלושת בנותיה, כשהיא
מנהלת מוסך לתיקוני מכוניות במשרה מלאה. הוריה עלו ממרוקו לפני
יותר מ-40 שנה והתיישבו
באשקלון וגידלו את ששת ילדיהם עם עבודה קשה.
אביה עבד בעיריה ואמה הייתה עקרת בית. משלושת האחים ושני אחיות. שלוש מהם
משרתים במשטרת ישראל ואחד חובש בנמל חיפה, כולם חונכו להוקיר ולכבד
את משפחתם ומדינתם, את זה אפשר לראות לפי צורת חייהם היום.
חלק חשוב בחיים של חדוה היא עזרה לזולת. במשך העליה הראשונה של יהודי
אתיופיה "מבצע משה" חדוה עזרה לשלושה בנות צעירות – היא עזרה להם
בלימודי עברית, חשבון וגם להתאקלם בארץ.
שלושת הבנות האלה עדיין בקשר עם חדוה ומודים לה על התמיכה ועידוד. הם עכשיו
עוזרים לעולים חדשים להתאקלם ואומרים שכל התקדמותם היום היא בזכות
חדוה.
את העזרה הזו ורוח הנדיבות, חדוה רוצה לתרום לאמריקה כאן. יש לה את היכולת לעזור. ואלה שזקוקים ורוצים תמיכה ועזרה
בפניות למשרדי ממשלה, פונים אליה.
חדוה נתקלת בהרבה דלתות סגורות ותשובות שליליות במאמציה,
ובמקביל היא צריכה להמשיך בעסקיה הרגילים בלי עזרה.
"אני רואה כמה קשה לאנשים,"
אומרת חדוה, "להסתדר
בלי הכלים הנכונים.
יש
הרבה אנשים שלא מכירים את זכויותם כשהם נכנסים למשרד ממשלתי או
מוסד הם אפילו לא יודעים עבור מה לבקש. אנשים אלה זקוקים לתדרוך.
חוסר הידע גורם
לתסכול אפילו יותר.
וכשמישהו רוכש את הידע הדרוש הכל
נהיה בסדר."
אני מרגישה שכאן אני יכולה לתרום, מכיוון שאני מכירה איך הדברים פועלים,
מכיון שאני עברתי בעצמי קשיים במיוחד בניהול עסקיי ואפילו
בניהול החיים היום-יומי
בישראל.
אני יודעת שאחרים בישראל כאן מרגישים כמוני ואני רוצה
לעשות שינוי בדרך שנותנים שרות בהרבה משרדים ועסקים בארצנו.
אני מאמינה
באמונה שלמה שלכל
אחד מגיע את הכבוד הראוי לו –
אותו כבוד שנותנים לחבר או לקרוב משפחה. עם עזרתה של אמריקה
כאן אנחנו יכולים לעשות את השינויים האלה וגם לגרום למשרדי
ממשלה ועסקים לפעול יותר ביעילות.